פסק-דין בתיק תע"א 1200-08

בפני בית הדין תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת בגין הפלייתה לרעה אל מול עובדיה האחרים של הנתבעת. התובעת מבקשת מבית הדין הכרה  כי עבדה בנתבעת כ"מפיקה" ועל כן תובעת הפרשי המשכורת בהתאם לקביעה זו. כן תבעה פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

הנתבעת מכחישה את טענותיה של התובעת וטוענת כי התובעת מעולם לא היתה "מפיקה" ולפיכך אינה זכאית להפרשי התשלומים האמורים. כמו כן, טענה כי יש לראות בתובעת כמי שהתפטרה ולפיכך יש לדחות את התביעה.

העובדות:

1. התובעת החלה את העסקתה בנתבעת בחודש ספטמבר 1992 כעוזרת מנהלית בחטיבת החדשות, בדרוג המשולב.
2. ביום 1.12.01 לאחר פניות מצידה ומצד מנהליה, שובצה התובעת בדירוג המח"ר בדרגה 37.
3. בחודש יולי 2006 אושרה לתובעת חופשת חל"ת עקב נסיעתו של בעלה לחו"ל במסגרת עבודתו בבנק הפועלים.
4. התובעת ביקשה להאריך את החופשה (נספח יט לתצהיר התובעת), אולם הנתבעת סירבה לכך (נספחים כ1, כ2 לתצהיר).
5. התובעת לא חזרה למלא את תפקידה חרף קבלת סירוב הנתבעת.
6. התובעת לא הוסמכה ולא הורשאה כמפיקה ע"י וועדות ההרשאה הרלוונטיות.

המחלוקת:

א. נסיבות סיום ההעסקה

7. הצדדים חלוקים בניהם האם התובעת התפטרה או פוטרה מעבודתה. לנוכח הנסיבות העובדתיות שתכפו לסיום הגעתה של התובעת לעבודה, טוענת הנתבעת, כי משלא אושרה לתובעת חופשת חל"ת נוספת והיא לא הופיעה לעבודה כפי שנדרש ממנה, הרי שיש לראות בה כמי שהתפטרה.         
8. מנגד, טוענת התובעת, כי הנתבעת פעלה שלא כדין בכך שסרבה לאשר לה את הארכת החל"ת בעוד שלעובדים אחרים אושרה חופשת חל"ת ארוכה אף יותר.
9. בפועל, הנתבעת הודיעה לתובעת ביום 26.6.07 כי אינה מאשרת לתובעת הארכת חל"ת, ולפיכך נכתב לה כי עליה להתייצב ביום 1.7.07 (ולאחר מכן נאמר ביום 15.7.07) בעבודתה. הסוגיה האם יש לראות בהודעה על אי אישור 3 ימים טרם המועד הקבוע לתום החל"ת משום פיטורים היות ולא ניתנה לתובעת שהות להיערך לחזרתה לארץ, אף היא שנויה במחלוקת.        
   ככל שנחליט כי התובעת פוטרה יהא עלינו לקבוע בשאלת זכאותה של התובעת לדמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים  וכן האם הפיטורים היו שלא כדין.

ב.אופן ההעסקה  בפועל

10. טוענת התובעת, כי בפועל, עבדה כמפיקה על אף שרשמית לא הוסמכה לכך.           
    עפ"י "נוהל הדרכה" הקיים בנתבעת, על עובד לעבור ועדת הרשאה והסמכה על מנת שיוכל לבצע תפקיד באופן קבוע. לטענתה, הופלתה לרעה בכך שהנתבעת סירבה להסמיכה כמפיקה על אף שבפועל ביצעה תפקיד זה, בעוד שעובדים אחרים במעמד זהה לשלה- כן הוסמכו ושכרם ותנאיהם היו בהתאם.       
    הנתבעת מכחישה זאת וטוענת כי היות והתובעת לא עברה בפועל את הועדה הנ"ל, היא אינה זכאית לשכר כשל מפיקה ולזכויות הנלוות לכך. תפקידים בנתבעת מאוישים עפ"י תקנים, ולאורך שנות עבודתה לא התפנה תקן של מפיק, ואילו תפקידו של המפיק הראשי היה מאויש. לפיכך, היא אינה זכאית לשכר או לתנאים של מפיק.